הודו
תרבות בהודו אומנות בהודו טבע בהודו בילויים בהודו

הודו>תרבות ומורשת >קודים תרבותיים

אזורים בהודו
צפון הודו
דרום הודו
מזרח הודו
מערב הודו
גואה
איי אנדמן
מידע על הודו
רקע כללי
לאן לטייל
תחבורה
קניות
אוכל
תרבות ומורשת
ספורט
המזרח הרחוק
אקזוטיקה במזרח
אתרי שותפים
מדריך טיולי תרמילאים
מדריך לחופשה בישראל
מדריך לחופשות יוקרה
מדריך לחופשות משפחתיות
מדריך לחופשה באירופה
מדריך לחופשות קיץ זולות
הצעות לחופשות בטן גב
מדריך חופשות סקי











תעודת זהות
ערי נחיתה
מגורים
מקורות מידע נוספים
כביסה
לינה
נוחיות
ניקיון
נשים
הודו מבחינתכם היא:
טיול תרמילאים של צעירים אחרי צבא
מסע רוחני בעקבות הדת והפילוסופיה ההודית
שווקים, צבעוניות וחופים קסומים
יעד זול

קודים תרבותיים
פשטות
בהודו הגוף הוא כלי שניתן לנו בעולם הזה על מנת לתרגל את הרוח. כשהוא מסיים את תפקידו הנשמה יוצאת מתוכו ובוחרת את הגוף הבא. לכן הגוף כמושא טיפוח או ההתעסקות בגוף כפי שנהוגה במערב, במונחים של יופי, ניקיון ואסתטיקה – לא קיימים. תכונת הפשטות נעדרת במקום ממנו אנחנו באים, ולכן לנו קשה להבין אותה. התפיסה ההודית היא שהחיים הם חיים, אין צורך לסבך את המצב הזה. אוכלים כשרעבים, מתלבשים כשקר, עובדים כשצריך כסף. העולם המערבי סיפח תוספות לפעולות האלמנטריות הללו, כגון להינות מאוכל, להרשים באמצעות הביגוד, להרוויח כסף כדי לצבור עוד ועוד ועוד. בהודו הכל מאוד פונקציונאלי, ומה שלא צריך – לא עושים.

כאן ועכשיו
בהודו המילה "אָג'" משמעותה היום, אתמול ומחר, וזוהי תמצית השיקוף של התפיסה ההודית לגבי הזמן. עוד דרך שעוזרת להסביר את התפיסה, היא העובדה שבמטבח ההודי המסורתי אין מזווה וקופסאות שימורים, אפילו מקרר לא תמצאו שם. האוכל נאכל עכשיו, ואין שמירה ליום שאחרי או לשבוע הבא.  עבורנו, שרוב הזמן מנתחים את מה שהיה אתמול ומתכנים את שיהיה מחר, זו יכולה להיות חוויה מעניינת. הודו מציעה לעזוב את אתמול, לחיות את היום, וכשהמחר יגיע – כבר נראה מה יהיה.

פרטיות
העולם המערבי נוהג לכבד את מרחב המחיה של האחר. יש מרחק פיסי ו בין אנשים. כשנכיר אדם לא נסתער עליו בחיבוק ולא נשאל אותו מיד "כמה אתה מרוויח ?" הגינונים מוכרים ויש לשחק לפיהם. בתרבות ההודית אין כללי התנהגות. הכל מותר, אין סודות, אין מרחב, הכל של כולם. כמטיילים, תתקלו בכך כשישאלו אתכם שאלות שישמעו חודרניות, כשקבצנים יתפסו לכם את הרגליים על מנת שתתנו להם כסף, או כשהנוסע שיושב מולכם ברכבת ינעץ בכם עיניים במשך כל הדרך. מהכיוון ההודי מדובר בסקרנות נטו. כולנו חיים תחת אותם שמים, חלק מאותה בריאה, לכן אין הפרדה בין גוף לגוף : הכל אחד. מוטב להיות מודעים לכוונה, כדי לא לייחס למעשים אלה כעס. בכל מקרה, אם הדבר מהווה עבורכם מטרד הגיבו לו ( נעיצת מבטים או נגיעה בנשים ) אף בתקיפות.

"שנטי"
הביטוי השגור ביותר בהודו. משמעות : הכל רגוע, בלי לחץ, יש זמן וכו'.
יש מסעדות שרצוי שלא להגיע אליהן רעבים, כיוון שלעיתים תמצאו את עצמכם מחכים שעתיים למנה שלכם, אוטובוסים לא יוצאים בשעה הנקובה בכרטיס, ואתם עלולים להמתין חצי יום לתשובה על שאלה פשוטה מסוכנות הנסיעות. אם תתקוממו נגד אלה הביטוי ישוגר אליכם מיד : "שנטי" ומשמעותו : חבר'ה, אנחנו לא בבית שלכם, אתם פה, ופה אין משמעות לאיחור, אז תירגעו". ברגע שאתם תשלפו את המילה הזאת בטבעיות ובספונטניות, תדעו שאולי דבק בכם משהו מהתרבות ההודית...

ההנהון ההודי
תנועה תרבותית בה הראש זז לשני הצדדים במהירות ומשמעותה : כן, לא, אולי, בסדר, מחר, יפה ...ובקיצור לא מחייבת, לכן קחו כל תשובה שעונה לכם הודי בערבון מוגבל. לעיתים מטעמי נחמדות ההודים עונים ולא לעניין, לרוב בגלל שהם לא מדברים אנגלית.
במקרים רבים התנועה באה בליווי המילה "טיקֵה" שמשמעותה "בסדר". וכשהודי מהנהן ואומר טיקֵה, תדעו שההפך הוא הנכון – שום דבר לא בסדר, וגם לא יהיה. בדקו ושאלו שוב ושוב אם ברצונכם לדעת מה קורה סביבכם...

בקשיש
תשר ( במילים יפות ) או ליתר דיוק - שוחד. בקשיש יכול לשמש אם ברצונכם להבטיח שהדבר שהזמנתם יצא לפועל ( מקומות ברכבת, כרטיסי טיסה וכו' ). כמו כן בקשיש משמש לפיתרון בעיה בשקט ( בעיקר עם שוטרים ). במקרים כאלה, אל תציעו את הרעיון מצדכם, אך ראו אם לשם נושבות הרוחות ואם כן – תנו כסף. מוטב לפתור בעיות עם השלטון או המשטרה באופן זה. העסקים בהודו הם לרוב משפחתיים ולכן לא מקובל להשאיר טיפים, מלבד למסעדות בערים הגדולות. הטיפ הכי טוב שאתם משאירים לבעלי עסקים הוא יחסי הציבור בצורת העברה של שמם מפה לאוזן. בכל זאת תרגישו חופשי לצ'פר על שירות טוב. בכפרים, אם נשארתם זמן ממושך בבית או גסט האוס, אתם יכולים לפנק את הבעלים ונותני השירותים בטיפים. אל תפזרו כספים לראווה, גם לשם ביטחונכם האישי וגם מפני שהתנהגות עלולה להיתפס כמתנשאת מול המקומיים.

לבוש
הלבוש ההודי, ככל התרבות הוא מאוד צנוע. הבדים צבעוניים ( ונוטפי צבע ). גם בתחום זה מדובר בפונקצינאליות : לרוב הבדים דקים על מנת לכסות את הגוף בלבד ולא לשם יופי. מאותה סיבה ההודים לא מחליפים בגדים כל יום ולא מכבסים כל בגד שלבשו למשך שעתיים. הגברים לובשים לעיתים חליפות בהן החולצה מגיעה עד הברכיים ( קורטה ), מכנסיים מבד שרוול, ורובם הולכים יחפים. נשים לובשות את הבגד המסורתי הוא סרי, מדובר בבד באורך 9 מטר לעיתים, שמלפפים על כל הגוף כולל הראש. הסרי משקף מעמד. נשים עשירות לבושות בסרי מבדי סטן, עם דוגמאות ורקמות יקרות. הסרי של מקבצות הנדבות ברחובות, עשוי בד שפוט והוא דהוי ומלוכלך.

טיקָה
הנקודה שיש להודים בין שתי העיניים. מבחינת הדת מקום זה מהווה את העין השלישית, מקור החיים, ההתבוננות, אצבע אלוהים וכו'. הודים מכתימים עצמם בטיקות מאבקות בעת הפוג'ה ( תפילה ),גם אתם תוכתמו בנקודה בין עיניכם אם תשתתפו בתפילה. זהו סימן הנשאר עבור המאמינים לכל היום על מנת להזכיר לעצמם ולאחרים את האלוהות. טיקות האבקה הן בדרך כלל אדומות אך יש גם בצבעים שונים, נשים שמות מדבקות טיקות בדוגמאות שונות גם ליופי.
 

קישורים ממומנים
מבצע השבוע !











שעון מקומי
שעון ישראל
דף הבית | אודות | הצהרת פרטיות | תנאי שימוש באתר | מפת אתר | פרסם אצלנו | צור קשר
נקסטרגט אינטראקטיב - קידום אתרים Enhanced By   |   אפסייט בניית אתרים Powered By
Designed by Duck Design   |   נטריפ מידע תיירותי Info By    |    רכבות באירופה